אילת – לא רק בטן גב

אילת…

הפעם האחרונה שהייתי בה היתה לפני שלוש שנים, ולפני כן… בגיל 16! כן, 16!

למה?

אני לרוב נמנעת מההמולה, מההמון, כמויות האנשים, לא חובבת גדולה של מזג אוויר חם מידי ושל מלונות מפוצצים ורועשים.

וכאן כשהינו באילת לפני שלוש שנים זה היה עם עוד שתי משפחות, חברים טובים, שכרנו וילה וחווינו את אילת על הצד השקט שלה. הכל יחסי כיוון שכל אז הגענו בתקופת החגים וכידוע אילת מפוצצת בתקופת החגים.

הפעם אנחנו חווים את אילת בתקופה הכי יפה שלה – חודש פברואר. מפתיע נכון? רוב האנשים יאמרו שאילת הכי יפה בקיץ או בחגים- לא אני.   אני מעדיפה את אילת לא בגרסת הבטן גב שלה, שקטה, רגועה, עם מינימום של אנשים וטמפרטורות מהסוג שלא יגרמו לך להתבשל. 

תפנית נוספת בסיפור זה שאנחנו לא ישנים בבית מלון אלא במלון דירות בוטיקי שנקרא mr.soof ושייך לרשת tlv2go, מה שמרים את החופשה הזו בכמה רמות כיוון שבית הדירות ממוקם באזור קצת יותר שקט של העיר.בכל הדירות מטבח מאובזר לחלוטין עד לרמת מכונת קפה וקפסולות, כלי מטבח, כירה חשמלית ומיקרוגל. יתרון נוסף הוא שבמרחק של 200 מטר בלבד תמצאו את אחת ממאפיות הבוטיק הטובות ביותר בעיר.

עכשיו בנינו בכל הנוגע לחופים ובילויים , בכל מקרה צריך לנוע בתוך אילת עם רכב או מונית אז לפחות להנות מלוייקשן שקט ואינטימי. מה גם שסגנון החופשה שלנו תוכנן קצת שונה מחופשה אילתית ממוצעת, כשהתוכנית מראש היתה לשלב בין טיולים בסביבה לאחר צהריים קליל בחוף. וזה  מוביל אותי לאחת הנקודות החשובות ביותר בטיול עם ילדים ואחת השאלות שאני נשאלת הכי הרבה. איך את מטיילת על הילדים כל כך הרבה? איך אפשר להנות החופשה עם ילדים? הם לא משגעים אותך….

אז כן! הם משגעים אותי! כן לא הכל ורוד בחופשה עם ילדים! פשוט תשארו מודעים לעובדה שחופשה עם ילדים זה משהו מאוד דינאמי – תוכניות לחוד לביצוע לחוד, וכן, לפעמים הם נפגשים.

ולפני שנתחיל בפרקטיקה ובכל הנקודות ציון שאתם צריכים לסמן לכם במפה, עוד טיפ קטן שעליו אני חוזרת בכל הפוסטים שלי שקשורים לחופשות- תאזנו, תאזנו תמיד בין אטרקציות, מסלולים וטיולים רגליים לבין זמן חופשי לילדים.

נעבור לטיול עצמו ונדגיש שמדובר בחופשה אילתית קצת שונה. לא מאלו שאתם רגילים לראות – מסוג הבטן גב- אלא חופשה שמשלבת נופים מדבריים ומסלולים הליכה עם אתנחתא ושקיעות בים כיאה למכורת מדבר כמוני.

אז היום הראשון מתחיל איי שם בשעה 2 לפנות בוקר. אלעד ואני מתעוררים , קפה לדרך, שלושה ילדים עוברים המצב שינה מהמיטה לאוטו ועד לשעה שלוש יציאה מהבית בכדי להספיק זריחה במצפה רמון.

משם ממשיכים בנסיעה (עם מלא עצירות הקאה – כבר אמרנו תוכניות לחוד) לכיוון פארק תמנע – אחד המקומות היפים בארץ ! את פארק תמנע אני זוכרת מגיל מאוד צעיר ומזה תקופה ארוכה שאני מחכה שהילדים יגדלו קצת ונוכל להגיע לשם . בפארק עצמו יש מספר נקודות עצירה בניהן הפטריה, הקשתות ועמודי שלמה, וקל להתנייד בתוכו עם כלי רכב.  אגב כחולת מדבר מושבעת, אני באופן אישי מרגישה שלא מציתי את הפארק ולא יזיקו לי 2 לילות רק בתוכו (בכל זאת הילדים ואב החבורה מיצו אחרי 4 שעות ).

מהפארק המשכנו לאילת , ובדרך אספנו אוכל בלאלו – בהמלצתה של שרון (מצעצועי סטופר). רק לציין שזה היה הקוסקוס הכי טעים שאכלתי בחיים שלי! אוכל בייתי סופר טעים ומשובך, ושהספיק לכולנו לשתי ארוחות בעלות מצחיקה של 70₪!!!

כיוון שהינו בתקופת עוצר ערב בשלב זה היום שלנו כבר דיי נגמר.

בבוקר למחרת ירדנו למאפיית ברויטמן  וקנינו כריכים ומיצים טבעיים לארוחת בוקר. משם המשכנו למצפור פלמינגו לתצפית על הפלמינגו  במאגר המים. וכמו שאני תמיד אומרת אחרי כל טיול צריך לבוא איזי – לכן משם המשכנו לריף הדולפינים ואת היום סיימנו בשקיעה במצפור הים האדום. נקודת תצפית ייחודית כיוון  שניתן לראות ממנה 4 מדינות– ישראל, ירדן, ערב הסעודית ומצרים.

למחרת פנינו היו מועדות לפנטזיה הבאה שלי – האגם הנעלם בתמנע, עוד לוקיישן מהיפים באזור. מדובר במחצב נחושת לשעבר שבעת החציבה הוצף במי תהום ויצר אגם עם מי טורקיז מטריפים.  ישנה אפשרות להסתפק בתצפית מלמעלה בלבד ואני אישית מעדיפה את האופציה הקשה יותר והיא לרדת את הירידה התלולה למטה , להנות מהמקום המיוחד הזה כמו שצריך ולטפס אותה בחזרה למעלה. לא קשה במיוחד ובסך הכל כבר עשינו מסלולים קשים יותר.

עכשיו כללים זה כללים ויש לשמור עליהם אז אחרי שעשינו משהו כביכול בשבילי המשכנו לכיוון שמעניין יותר את הילדים ועברנו לשקיעה בחוף הנסיכה – החוף הכי דרומי באילת וזה שסמוך למעבר הגבול עם סיני. רצועת חוף שקטה וצרה ללא עלות כניסה, עם הרבה אלמוגים, בעלי חיים , סרטנים וקונכיות למינהם.

את היום הזה סיימנו במשלוח מעולה מהמבשלה. אומנם אתכם הסליחה כיוון שלא צלמתי – לשם שינוי הייתי עסוקה בלאכול. תוהה אם לא צלמתי האם זה אומר שלא אכלתי 😉

למחרת התחלנו את הבוקר שוב עם מאפיית ברויטמן ולאחר מכן יצאנו חזרה לכיוון המרכז.

בדרך חזרה הביתה עצרנו בציר צבעי רמון, ובאתר אבן רוח מים מכתש רמון כיוון שאם יש דבר שהבנים חיכו לו זה להכין בקבוקים עם חולות צבעוניים 🙂

לסיום אני אתן לכם טיפ אחרון ואומר שאני לא נוסעת לאילת בשביל שופינג בכלל ואפילו נמנעת מאזורי הקניות בעיר, ועם זאת יש לי שתי המלצות בודדות – אאוטלט אדידס ואאוטלט נייק.

ואיך אפשר בלי לפרגן לכם בכמה מהזריחות המטריפות שהמדבר העניק לנו בימים הללו שהרי ידוע שאני חובבת זריחות מושבעת! ומאלו שמתעוררות גם בחמש וחצי כדי לצפות בהן .

אגב בונוס לסיום – הקוד sapir יעניק לכם 5% הנחה בהזמנת לינה ב- tlv2go

3 תגובות בנושא “אילת – לא רק בטן גב

הוסיפו את שלכם

  1. התצלום האחרון של האגם הנעלם – כמה צריך לרדת כדי להגיע לנקודה הזאת?
    יש אפשרות לראות את האגם מלמעלה/להצטלם בלי להתקרב ממש לקצה הצוק?

    אהבתי

    1. בגדול כדי להגיע ממש למים צריך לרדת… זה כ500 מטר לכל כיוון כשהעליה קצת תלולה, בירידה זה לא מפריע… פשוט אל תשתמשו את הילדים בשהיה למטה

      אהבתי

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

בלוג בוורדפרס.קום. ערכת עיצוב: Baskerville 2 של Anders Noren.

למעלה ↑

<span>%d</span> בלוגרים אהבו את זה: