מדבר

המדבר, יש בו איזה קסם כזה שאין בשום נוף טבעי אחר. השקט, הדממה, הצבעים, העוצמה, כוחו של הטבע לשרוד ולשגשג בכל תנאי והאינסוף הזה שפשוט נפרס ונגלה את מול העיניים בשיא העוצמה.

תמיד היתה לו פינה בלב שלי, טוב לא תמיד אבל בכמה שנים האחרונות. שכולם אומרים לי צפון צפון , אני אומרת דרום דרום. לכן בפעם השניה שעמית גלבר ממנהלי קהילת אינסטגרם ישראל אמר "דוגמנים ליום אחד" בדרום, אמרתי לעצמי – את הראשון פספסתי ואת זה אין מצב שאני מפספסת!

אז מה זה בעצם דוגמנים ליום אחד?

פרוייקט מהמם ביוזמתו של עמית לקהילת אינסטגרם ישראל , הפעם בניצוחם של עמית גלברט וטלי בריל, ובשיתוף תיירות הר הנגב, אגודת התיירות של העיר ירוחם , כרם ירוחם ועוד רבים וטובים, במסגרתו יוצאים 8 צלמים ו-8 דוגמנים ליום צילומים חוויתי שחלק ממטרתו היא גם להרים לעסקים מקומיים ולתמוך בהם.

פיק ברכיים!

אני? דוגמנית ליום אחד? בואו, אני רגילה להיות בדרך כלל בצד השני של המצלמה – הצד המצלם, וגם כשאני מצטלמת לרוב הפוקוס לא עלי בלבד אלא על מכלול כלשהו עם הילדים, עם אלעד, נוף מטורף, טיול משפחתי…

החלטה!

אני לא מוותרת! אני נותנת לעצמי את המתנה הזו! הפעם אני זו שבמרכז! אני זו שתקבל את הפוקוס! ואני אתמודד עם זה!

אני אמשיך לסטות לרגע מהנושא וארחיב…

יש פה איזה החלטה שמלווה אותי בהורות כבר הרבה זמן ואני חושבת שכל הדבר נועד להיות חלק מהתהליך. עד עכשיו, בעוד הילדים היו דיי צעירים ותלויים עשיתי ויתורים, לא שמתי את עצמי במרכז. שלא תבינו לא נכון! מדובר על אקט שהוא לחלוטין מתוך בחירה והאמונה שלי בהורות מסויימת… הבאתי ילדים לעולם במטרה לגדל אותם בעצמי, לקחת מהמסגרות, להיות זו שנמצאת איתם אחר הצהריים ובגדול לשים אותם במרכז ולהיות נוכחת! ואפילו נוכחת מאוד!

עכשיו שהם גדלו ודיי משחררים בעצמם אני מרגישה שאני יכולה לקחת שוב את המקום שלי, לשים את עצמי במרכז ולעוף עם זה. והיום הזה… הוא לחלוטין היה שיקוף של התהליך הזה.

נחזור לנושא…

4 לוקיישנים, 8 דוגמנים ו-8 צלמים , כל אחד מביא איתו את הייחוד שלו. ומה אני הבאתי?

את עצמי, אותה ילדה שעד גיל 14 לבשה רק טרנינגים ולא סבלה ג׳ינסים ! אותה ילדה שתמיד העדיפה אובר סייז וגזרות lose , פשוט כי זה יותר נוח. אותה ילדה שתמיד תמיד נעלה סניקרס, ואם במקרה חטאתי במשהו אחר סביר להניח שהתחרטתי על כל רגע ! ואת אותה ילדה שלא אוהבת לחייך למצלמה, ואל תשאלו למה… פשוט ככה.

ואתם יודעים מה הקסם בפרוייקט הזה?

שיש שמונה צלמים , וכל צלם ראה אותי בדרך שלו, דרך העין והעדשה שלו, ושם אותי במרכז בדרך שמיוחדת לו וחוצמזה שעמית בחר בליל צלמים מ-ט-ו-ר-ף !

אגב ראוי לציין שכצלמת גיליתי שזה מעייף באותה מידה להיות בצד השני של המלצמה והחל מהסט הרביעי הייתי …טוב נו… מבטיחה לכם גם מצעד פאדיחות בסוף😝

אז נחזור להתחלה…

הבוקר מתחיל ממש מוקדם ואני נוסעת לפגוש את השותפה שלי למסע ולנסיעה, ומסתבר שלעוד הרבה דברים! כן כן … שתי נשים שנוסעות יחד שעתיים מספיקות להחליף הרבה מידע , הרבה מאוד מידע! בקיצור את זוהר המוכרת גם כ- zorikit.

אחרי שעתיים של נסיעה וים דיבורים אנחנו מגיעות לחלק הראשון של היום – כינוס בכרם ירוחם וארוחת בוקר לא פחות ממעולה בשילוב דרינק – טוב אולי יותר מדרינק ,(כי איך אפשר בלי ) בניצוחו של גלו-אופים אהבה במדבר.

לאחר מכן התארגנות קלה ויצאנו לסבב צילום ראשון בכרם עצמו.

הראשונה שצילמה אותי היתה ג'ני פפרמן שמהרגע הראשון , בעוד כולם הלכו לצלם בין עצי הכרם , זיהתה את האהבה שלי לקירות, בטון ושלל נופים מוזרים ואמרה לי- בואי נלך לצד השני – סוג של חצר גרוטאות, ומה אני אגיד לכם… היא לגמרי צדקה!

וכמובן שזו לא אני בלי למתוח את החבל עוד קצת ולטפס על איזה סולם , לאיזה מכולה ושאפילו יעירו לי ויבקשו שארד משם – story of my life!

אגב בלוקיישן הזה גם עמית הגניב כמה תמונות מטריפות!

אחריה צילמה אותי דיאנה , עוד כשרון עם אהבה לכחולים ומונוכרום – מזכיר לכם מישהי 😉 . דיאנה ואני כבר נכנסנו לכרם אבל גם אז הלכנו כמה שיותר לפינה וכמה שיותר רחוק ! מצאתי את עצמי הולכת יחפה בכרם (מסתבר שזה הולך להיות המצב שלי לרוב היום) , שוכבת על הרצפה, קופצת- כי אני חייבת כמה תמונות של קפיצות לרזומה, וכרגיל מטפסת על משהו מתכתי – הפעם טרקטור.

אגב…

לידיעת אוהבי לינת השטח שבניכם, לכרם יש אזור מגניב של מדשאה מוארת עם גרילדנות, שירותים מטופחים ומקלחת עם גג לשמים המדבריים הקסומים, ובתיאום מראש איתם אפשר לעשות שם קמפינג.

טוב אז הלוקיישן הבא היה פארק ירוחם. שם בין כל האנשים שעושים פיקניק להנאתם מסתובבים חבורת תמהונים ומצלמים .

הפעם צילמה אותי מוניקה שמקבלת אותי בחיוך ואיך לא … גם אומרת לי לחייך! הצילו! מה , אני ? לחייך בתמונות? פוקר פייס אמרנו? ועוד תמונות מקרוב שמתמקדות בי! כבר אמרנו שזה לא אני!?! סופרת עד עשר, אוספת את עצמי ומחייכת – וואלה, תשמעו יצא לה פגז!

טוב אל תגזימו, לא חייכתי בכל התמונות 😉

ועכשיו נעצור לשאלה מתבקשת… כל כך הרבה צלמים ולוקיישנים איך לא הבאת מלאאאאא אאוטפיטים?! פשוט כי זו לא אני… הבאתי מה שהיה לי כיף ומגניב ועם זה זרמתי.

הבא בתור מצלם אותי דרור, מוכשר על חלל בכל הנוגע לסרטונים ו- slow motion ! אבל…יש פיגור בלו"ז ונשארות לי בקושי עשר דקות איתו! על זה אגב אני עוד אדרוש פיצוי הולם במחזור אחר של "דוגמנים ליום אחד " . אז, עשר דקות שעוברות בטיל, כמה עצים לטפס עליהם (כי לא טיפסתי על משהו כבר סשן שלם – בעצם בקודם טיפסתי על שולחן ) , פרצוף ממש קשוח , עמית אחד שמבקש ממני להיראות כאילו אני משוחחת בטלפון, מזכירה שכל זה בעשר דקות כן?! ובום- נגמר.

כבר אמרתי ש-

There is 99% chance I don't care ?!

אמן slow motion אמרתי ?

טוב , אז היעד הבא הוא מרכז כולנא בירוחם וארוחת הצהריים שלי , שלנו, אבל בואו כבר אמרתי שגיליתי שלהצטלם מעייף בדיוק כמו לצלם ואני ממש זקוקה לטעינת מצברים.

חלון לירוחם

אז מה לארוחת צהריים אתם שואלים?

ארוחה בייתית חמה ומפנקת של אחת המאמות של ירוחם- דג מרוקאי, עוף ממולא, ממולאים, קוקוס… (הכותבת מפסיקה לפרט כיוון שהיא כותבת בשעת לילה מאוחרת ומקבלת תיאבון- אתכם הסליחה).

קצת נוף מטורף , תמונה קבוצתית זריזה וטסים ליעד הבא – החולות הצבעוניים במכתש הגדול. שני טיפים בעניין- הראשון שהם הרבה הרבה הרבה יותר יפים מאלו שבמכתש רמון! והשני, שבמידה שאתם מגיעים מהמרכז הם גם קרובים משמעותית, ממש רבע שעה מירוחם.

ספויילר – כל כך אהבתי את המקום שאני אחזור אליו אחרי שבוע בדיוק עם החבורה האישית שלי.

פה אני מתחילה סשן ראשון עם נועם. נועם כבר עבר דבר אחד או שניים בחיים שלו, עסק ביותר דברים מכפי שתוכלו לדמיין ואז איי שם התחיל לצלם. עכשיו באופן אישי יש לי הערכה לאנשים שיוצאים מאזור הנוחות שלהם לדרכים חדשות , וכאלה שעושים את זה בדרך של נועם זה בכלל מדהים מבחינתי.

רציתי תמונה עם מטריה צבעונית- קבלתי

הסשן הבא היה עם דבורה ותשמעו דבורה הגשימה לי חלום.

נעצור רגע לדבר על החלום…

בחלומי יש לי תמונה על כביש ריק באמצע המדבר. לגיטימי לא? אם תשאלו את בעלי שבאמת מצלם אותי המון ועם אינסוף סבלנות אז לא – לא לגיטימי . (פעם אחת הוא הסכים לפנות לכביש צדדי לצורך העניין וגם אז הוא היה בלחץ שיא).

נחזור לסשן עם דבורה. לאחר כמה דק'בחולות אני מריצה את דבורה למטה לכיוון הכביש והיא כבר עושה את הקסמים שלה ומגשימה לי חלום או שתיים!

קריאה אחרונה לטיסה ישירה לשקיעה!

השעון עוצר, הזמן נגמר וכולנו חייבים להספיק להגיע לתצפית שקיעה על הר אבנון ולשני הסשנים האחרונים, ואני… אני מעולפת, גמורה ואין לי מושג איך אני עושה עוד שני סשנים אבל אין מצב שאני מוותר על גל אורן ועל אסף (הילד של הטיול).

עולים לתצפית, אני וזוהר תוהות למה השארנו את הג׳יפ שלי אצלה כיוון שהשביל עפר שמוביל לתצפית לא לגמרי פיקניק , אבל וואלה זה שווה את זה כי אין על השקיעות של המדבר! (טוב בעצם יש- הזריחות).

כינוס קל והנה אנחנו מתחילים ולמרות שגל היה כבר ממש ממש עייף , ואיזה כיף לדעת שלא רק אני עייפה . אני גם אוסיף ויעיד שבשלב הזה כבר לא קל לצלם אותי . בקיצור אין לי דרך לומר את זה פוליטקלי קורקט מלבד זה שהוא שיחק אותה בגדול!

לסיום כל זה קיבלתי את הילד המוכשר של היום אסף אספוב – וואלה, עמית ידע את מי להשאיר לי לשקיעה!

מפה לשם מצאנו את עצמנו, אסף ואני , עולים לגובה ההר, הספקתי להצטלם, לחטוף פחד גבהים מטורף, לקפוא במקום, לשחק עם השמש ולהפוך אותה לכדור כדורגל – בקיצור מ-ו-ש-ל-ם!

שניה לפני סיום- כמה רשמים…

1. זו ללא ספק הפעם הראשונה ולא האחרונה שאני רוצה להיות בצד השני של המצלמה וללא ספק הפעם הראשונה ולא האחרונה שאני חלק מהפרויקט הנפלא הזה!

2. המדבר היה ונשאר אהבה וזה רק מתעצם אצלי מפעם לפעם.

3. כבר באותו יום ידעתי שאני רוצה לחזור לחלק מהאתרים עם החבורה שלי ולמרבית הפליאה זה קרה מהר משחשבתי – בדיוק שבוע אחרי.

4. אתם צריכים לסוע למדבר – טוב אולי לא, תשאירו אותו לי 😉

5. בהחלט הגיע הזמן לשים את עצמי יותר במרכז – זה פשוט מרגיש נכון!

6. בפרוייקטים האלו ובתוך הקהילה הזו שנקראת אינסטגרם ישראל אתה פוגש אנשים מדהימים שבאמת היית רוצה שיישארו איתך בהמשך הדרך.

ולסיום – שלא תחשבו ששכחתי, מצעד פאדיחות קליל כדי שתאמינו שבאמת היו רגעים של עייפות ושלא הכל מושלם וטוב שכך.

13 תגובות בנושא “מדבר

הוסיפו את שלכם

      1. לחייך? לא מה זאת אומרת לי לחייך? זאת באמת היתה התגובה שלך…. נהניתי מאד לצלם אותך. ויצאו בעיניי מלא תמונות נהדרות שלך עם חיוך )אפילו( קטן.

        אהבתי

      2. לחלוטיןןןן! לקחת את זה צעד קדימה – אילו אל ללא מודע ושמת אותי בעוד מקום של עי נוחות שאני צריכה להתמודד איתו!

        אהבתי

  1. ספיר את אדירה!! כתבת מדהים, התמונות מעלפות, את פוטוגנית להפליא!!!
    כמובן שהיה גם סופר כיף להכיר ועכשיו יש לי חברה חדשה:))

    אהבתי

  2. וואו! איזה יופי של פוסט. כתיבה קלילה וקולחת ומעבירה לגמרי, בעזרת התמונות המשובחות של כולם, את תחושות היום שהיה. כיף היה לצלם בחורה כיפית רגע פני שהתעייפה לגמרי 😉 ❤️

    אהבתי

  3. טוב תקשיבי! מבחינתי את ההפתעה של היום הזה! את כותבת אדיר! קליל, זורם, מהיר.. אני לא מאלה שקל להם להתרכז ולקרוא. קראתי עד הסוף! אלופה.
    אהבתי את מצעד הפדיחות. נהדרת

    אהבתי

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

בלוג בוורדפרס.קום. ערכת עיצוב: Baskerville 2 של Anders Noren.

למעלה ↑

%d בלוגרים אהבו את זה: