דרום אדום

אחד האזורים היפים לטעמי בארץ זה הדרום. יש משהו בצבעים שלו…החום , הירוק והפריחה ששונה מכל מקום אחר. וכן גם השקט שלו , יש לו מן שקט מהפנט ואינסופי. אני גם מודה שלא יוצא לי להגיע לשם מספיק. הנסיעות בכבישי ישראל בעונות המתאימות לטיולים לא פשוטות והעומס לעיתים משאיר אותי בטבע הקרוב (ולא אין כוונתי לפארק הירקון אלא לטווח של עד שעה נסיעה), אבל כשאני מגיעה לשם אז אני תמיד נשארת עם טעם טוב של עוד וים אוויר לנשימה.

אז הפעם ההמלצה היא על פסטיבל דרום אדום. כשהמסלול שלנו בשבת האחרונה כלל את יער שוקדה , שקיעה מעל הגשר התלוי בבשור וארוחת ערב ספונטנית במסעדת נתחים. אגב פריחה של ממש נכון להשבוע ולדיווחים שקראתי יש בשלושה מוקדים – שוקדה , בארי וחניון רעים.

ולמה החלטתי להקדיש לפסטיבל פוסט בבלוג ולא הסתפקתי בהמלצה בפייס ובאינסטוש כהרגלי?משלוש סיבות… האחת מכיוון שאני באמת שוקלת לפתוח בבלוג עצמו קטגוריה עם המלצות לטיולים בשבת עם הילדים וממש אשמח לשמוע את דעתכם ודעתכן פה בתגובות לפוסט. השניה היא מכיוון שבשבת האחרונה כאשר טיילנו בעצמנו באזור נחשפתי לאי שמירה על הטבע ברמה שעוררה בי את הצורך לכתוב על כך והשלישית נוגעת לי ישר בבטן הרכה- העסקים הקטנים בדרום.

אז לגבי הראשונה אני אמתין פה למשוב שלכם/ן.

לגבי הסיבה השניה … בשבת האחרונה פתחנו את פסטיבל דרום אדום ביער שוקדה. היער כולו פורח בגוונים מרהיבים של ירוק ואדום – תענוג לעיניים. אני לא ממש בטוחה מי מכם יודע אבל ישנם פרחים שכאשר דורכים עליהם הם פשוט לא יפרחו יותר – בניהם הכלניות. אגב גם הרקפות, ברגע שתדרכו ותרמסו את תפרחת העלים שלהן (עוד בטרם יצאה הרקפת) הרקפת כבר לא תפרח.

בכל מקרה, בעוד הילדים שלנו מתרוצצים ביער , משפחה על טרקטורונים פשוט נסעה על מרבדי הכלניות (למרות שישנם שבילים נוחים ומסודרים) ולי בראש עברו שתי מחשבות… הראשונה- מזל שאיזה ילד שלי לא נתקל בהם! והשניה- כמה עצוב לי על כל הכלניות שהם דורסים, עד כדי כך שלא המתנתי רגע והערתי להם על ההתנהגות הברברית שלהם.

ומכאן אתמקד בנקודה השנייה שלי… הטבע הישראלי גם ככה סובל ממחסור במים, זיהום מוגבר, המלחת האדמה ממי קולחים, שימוש בילתי מאוזן במשאבים ועוד מלא דוגמאות כאלה ואחרות וכל שנותר לנו לעשות זה לשמור על הקיים.

אז קחו לכם כמה כללים לשמירה על הטבע, כאלה שאני תמיד מיישמת ומעבירה אותם גם לילדים :

1. קחו עמכם תמיד ברכב שקיות זבל בכדי שתוכלו לפנות אחריכם את הזבל לפח בקלות ובמידה שאין פח קחו אתכם באוטו את השקית עד שהגיעו לאחד כזה… זה לא כזה נורא.

2. השתדלו לא לדרוך על פרחים פורחים וצמחים ובטח לא לקטוף . הילדים שלי אגב יודעים ללכת בין הפרחים.

3. המנעו משימוש בטרקטורונים וכדומה במקומות שאינם מתאימים ומיועדים לכך.

4. שימו לב לב היכן אתם פורסים מחצלות. פריסת מחצלת על מרבדי פרחים הורגת את הפרחים. עוד משהו בעיניין המחצלות שימו לב שהשדות "דשא" הירוקים שאתם פוגשים בצידי הדרך פעמים רבות הם לא דשא אלא שדות חיטה של חקלאי הדרום שלא מזמן מבטה והתחילה לצמוח. פריסת מחצלת על השדות הללו גורמת להם לנזק, ולצערנו גם ככה מספר רב מהשדות הללו נשרפים בזדון שניה לפני הקציר, אז הנה הזדמנות שלכם לעזור מעט בשמירה על פרנסתם של אחרים .

5. והעיצה החמישית ואולי זו שהכי תפתיע אתכם – מגבונים! מגבונים הם חומר שאינו מתכלה (טוב אולי אחרי 400 שנים בערך) אז אל תשאירו כאלה בטבע גם אם נגבתם לילדים הרגע מספר שתיים ( בשביל זה יש לכם שקית זבל).

הסיבה השלישית והאחרונה שבגללה אני כותבת את הפוסט הזה היא העסקים הקטנים בדרום. עסקים קטנים זה אחד המושגים הנפוצים שהרשת מוצפת בהם ותמיד בשילוב השיח על כמה לא קל להיות עסק קטן. עכשיו סעו דרומה, תתקרבו ליישובי העוטף ותחשבו שהעסק הקטן שלכם ממוקם שם!
בום!
ולכן למעשה אני רוצה להביע קול קורא – סעו לפסטיבל דרום אדום ותפרגנו לעסקיםהם מחכים לכם! תוך שאני רוצה לציין גם כאן את נושא השמירה על הסביבה וכן גם על העסק בו אתם מתארחים , אוכלים וכדומה.