לאחרונה סיפרתי לא מעט על המשמעות של להיות חלק מאופנה ישראלית מקומית ואופנת ילדים בפרט.
כבר למעלה משנתיים שאני נמצאת בתחום ומכירה כמעט כל מותג ישראלי מקומי שתנקבו בשמו. עצם היותי בלוגרית מוביל אותי למקום שבו אני נעה בין עולמו של היצרן המקומי לעולמם של הצרכנים ולכן מכירה את שני העולמות הללו מבפנים היטב.
הפוסט הקודם בסדרה באמת עסק בזווית של הצרכן הישראלי וכיצד נוצרה תרבות הצריכה של בגדי הילדים של רובנו. הפעם פוסט נושא בסדרה מזווית קצת אחרת.
אז בואו נדבר עובדות…
אם הייתי אומרת לכם שעלות ייצור ראשונית בארץ לפריט לבוש בסיסי לילדים, לגזרת בייסיק היא בין 30₪ ל- 40₪ … הייתם מאמינים לי? אם תקחו את זה צעד נוסף קדימה אז המשמעות של זה היא שכאשר אנו קונים מוצר במחיר דומה סביר להניח שזה המחיר המינימלי אליו יכול לרדת בעל המותג…. ללא רווח וללא הפסד.
ואם הייתי אומרת לכם שייצור גזרה – דגם שאינו בסטנדרט של המפעל- עלותו כמה מאות שקלים לגזרה .
יותר מכך, בארץ ישנם מפעלים שונים לכל חלק בתהליך ייצור הבגדים, מפעל שמייצר בדים, מפעל שמייצר ותופר גזרות , מפעל שמתביע פרינטים על הבדים גומי שעלותו כמה מאות שקלים לכל 200 פריטים , תגיות וכן הלאה… הוסיפו לזה עלויות שינוע , ובקיצור יותר פיצולים יותר עלויות.
אם חשבתם שעלות ההשקעה בארץ מאחורי הקלעים על פריט לבוש מעוצב לילדים זולה מזו של מבוגרים אז תנו לי לתקן אתכם, העלות כמעט זהה לזה של מבוגרים וזאת למרות שפריט מבוגרים מתחיל במחיר איקס גבוה יותר.
כמו כן לצערנו בארץ סטנדרטי העבודה הם לא ממש אירופאים ולכן פעמים רבות מעצב או מעצבת מזמינים ומכינים קולקציה שמגיעה מהייצור באיחור לתחילת העונה, מה שמחייב את בעלי העסקים להכנס עם סחורה חדשה ישירות לזירת הסיילים .
נסו לחשוב על הכמויות שמייצרות ענקיות האופנה. עלות ייצור שלהן מסתכמת בשקלים בודדים לפריט, תוצרים כמובן של הוזלת עלויות עקב ייצור המוני ( במפעלים הללו ככל שהיצרן מזמין כמויות גדולות יותר כך יורדת עלות הייצור). לצורך השוואה יצרן מקומי קטן בארץ מייצר כמאה פריטים מדגם מחולקים למידות ויש גם מקרים בהם מזמינים עד שלושים יחידות למידה מדגם.
כל זה עוד לפני שהתחלנו לדבר בכלל על שיווק וקידום. על מנת לשווק רוב העסקים – ובייחוד אופנה , זקוקים לבנק תמונות – ימי צילום כשעלותו של יום צילום כזה יכולה לנוע בין 4000₪ ל-5000₪ ויותר. ( פונקציה ל מיקום, סטיילינג, עלות מצולמים ועוד) . עלות של קידום בסיסי בגוגל היא כ-3000₪, על זה תוסיפו קידום ברשתות חברתיות וכן לעיתים גם ניהול המשתמש ברשתות …. ובגדול הוצאה חודשית של 3000₪ במינימום . אם נשווה אגב לרשתות הגדולות שמקדישות תקציבי ענק לפרסום.
אם אני אפרוט את נושא הפרסום עוד קצת אז ונחלק את הסכום הטוטאלי שמוציאה רשת גדולה על פרסום למספר הפריטים שהיא מוכרת בעונה לעומת היצרן הקטן, אז סכום ההשקעה שמתווסף לעלות פריט בודד אצל רשת גדולה אפסית לעומת היצרן הקטן , אצלו ההשפעה על המחיר הסופי משמעותית יותר.
תוסיפו לכל התלאות הללו עלות החזקת חנויות ופופ אפים למינהם, אנשי סושיאל וקידום, בניית אתרים ,דואר וחברות שילוח (בעיקר כי כמעט בילתי אפשרי לעבוד עם דואר ישראל), או אפילו השתתפות בירידים, והרווח הסופי לא מאפשר קיום עסק לטווח הרחוק אלא חלום לטווח הקצר בלבד.
בגלל הסיבות הללו ועוד, מעצבי בגדי הילדים בארץ עוזבים אותנו בזה אחר זה ( כמו tulibert ו- tinonokids) ורק החזקים , ואלו שפרצו את גבולות המדינה שורדים (כמו nununu). אגב , שלא נתחיל לשקול בכלל יבוא מותגי חוץ כיוון שיבוא מוצרים לילדים לארץ הוא קשה ודורש אינסוף הוצאות על אישורים ותקנים.
אז כן אני מכירה את שני צידיי המטבע…הצד של היצרן- המעצב שמחיר המוצר שלו לא תמיד נבלע בקלות אבל מגלם בתוכו את כל העלויות שדברנו עליהם עד כה, אותו…והצד של הצרכן הישראלי שהחיים שלו מלאים כל כך שלרוב יעדיף את מה שקל ונגיש ובמילים אחרות בסייל! וכן , גם אני חובבת סיילים גדולה וממליצה סידרתית על סיילים ומבצעים שווים.
אם לומר לכם שיש פה פתרון, אני לא בטוחה… כי כן, הצרכן הממוצע ימשיך לחפש סיילים ופריטים מוזלים (כי בכל זאת יוקר המחיה וזה…) והיצרן המקומי ימשיך להאבק ברשתות ענק. הדבר היחיד שאני יכולה לומר לבטח זה מה שאני תמיד אומרת:
אם אתם קונים בסייל תפרגנו ליצרנים הקטנים, תקנו כחול לבן וחפשו גם במחלקות הסייל שלהם- עוד תופתעו לטובה, ושילובים- שלבו בין המעצבים לרשתות .
להשאיר תגובה